משחקים, לומדים מהר יותר וזוכרים טוב יותר
אנחנו יכולים לשנות את מבנה המוח שלנו, ללמוד מהר יותר ולזכור טוב יותר. נשמע מופרך?
הטענה המרכזית של מירזניק, נוירופלסטיקאי, ושל חוקרי מוח אחרים, היא שהמוח הוא איבר גמיש, פלסטי. קליפת המוח מחדדת את היכולות שלה ומתאימה אותן לכל משימה העומדת על הפרק. כלומר- המוח לא רק לומד, הוא גם לומד איך ללמוד! בניגוד למה שחשבו בעבר, לא רק המוח הצעיר והמתפתח הוא פלסטיסי, אלא גם המוח הבוגר.
אז איך זה קורה? לפי מירזניק, כשאנחנו מפסיקים להפעיל מיומנות מחשבתית- אנחנו לא רק שוכחים אותה- שטח מפת המוח של מיומנות זו הופך להיות נחלתן של מיומנויות אחרות שאנחנו כן מפעילים. כשמתרגלים חשבון, נגינה בגיטרה או איות נכון- שומרים על שטח מפת המוח של מיומנות זו, שלא יאבד לטובת מיומנות אחרת. אם לא נשתמש במיומנות- מפת המוח התאימה עלולה פשוט להיעלם. לכן- צריך לתרגל!
אימון מוחי יכול להיות כייפי, ואפילו יש למשחקי מחשב יתרון גדול. בניגוד לדעה הרווחת שאך ורק עבודה קשה (ומשעממת) תוביל לתוצאות, אימון בעזרת משחקי מחשב יכול ממש לעזור. למה משחקי מחשב? הנאה מהמשחק תוביל למוטיבציה לאימונים נוספים, ניקוד אישי יוביל להגברת שיתוף פעולה, ברוב משחקי המחשב קיימת עלייה הדרגתית ברמות הקושי והניקוד ניתן כפונקציה של דרגת הקושי. למשל, מחקרים שנעשו בתחום הצביעו על שיפור ביכולות זיכרון ובקרת קשב, שלקויה אצל רבים מבעלי הפרעת קשב וריכוז, בקצב העתקה ואפילו בהבנת הנקרא. כדאי לדעת- שיפור בזיכרון העבודה קשור לשינויים בפעילות מוחית באזורים הקשורים גם לקשב. כלומר- יש כאן התחלה של כדור שלג.. השיפור שנמצא בתחומים השונים נמשך לאורך זמן, גם בסיום האימון.
תוך כדי המשחק- הילד לומד לעכב תנועתיות יתר, אימפולסיביות וכעסים שמציפים אותו (כי הם מפריעים לו לקבל ניקוד גבוה יותר). בנוסף, הוא צובר חוויות הצלחה, וכתוצאה מכך הביטחון העצמי שלו מתעצם.
ברור שמשחקי המחשב לא מחליפים (לפחות לא מיד) טיפול תרופתי או הוראה מתקנת, אבל הם כן יכולים מאוד לסייע, בלא הוצאה כספית נוספת ועם השקעת זמן יחסית מעטה (ומהנה!)