במקום לריב עם הילד שלך על הכנת שיעורי בית, תזמינו אותו לשחק.

אפשר ללמוד את לוח הכפל בכיף. הרווח שלכם: ערך לימודי, חווית הצלחה, הנאה מהלמידה זומן איכות עם הילד.

אני מזמינה אותך להכיר את רובוטבח, המשחק שפיתחתי ללימוד לוח הכפל.

עלות: 89 ש”ח (פחות משיעור פרטי)

, אז איך זה עובד? רובוטבח הוא משחק “מלחמה”, נתחיל בכפולות שהילד מכיר

כל משתתף שולף קלף ופותר את התרגיל שלו. בעל הכפולה הגבוהה ביותר לוקח את כל הקלפים שנשלפו אליו וחוזר חלילה..

מה אנחנו מרוויחים? חווית הצלחה, הנאה מהלמידה, עם אפשרות להוסיף בהדרגה גם כפולות נוספות בדיוק לפי הקצב של הילד שלנו

אז איפה קונים? מוזמנים לחנות  הפייסבוק שלי

כמאבחנת לקויות למידה, אני פוגשת הרבה בני נוער עם קשיים בקריאה. לפעמים הפרעת הקשב והריכוז מאיטה ומשבשת את הקריאה, לפעמים זו לקות קריאה או “סתם” פשוט קל יותר להבין כשמישהו אחר מקריא לך. אם היה מישהו שיכול לשבת איתנו ולהקריא לנו את הכל…. אז חיפשתי וחיפשתי ומצאתי! “גיליתי” תוכנת הקראה שפשוט מקריאה לך את הטקסט. והדבר המדהים הוא שהיא יכולה להקריא כל טקסט דיגיטלי ולהפוך אותו לקובץ אם פי 3 כך שאתה יכול להקשיב להקלטת הסיכומים בזמן שאתה מדווש, רץ או מרים משקולות חדר הכושר… ויש גם שבוע חינם, אז שווה לנסות!

והנה שוב הקישור לתוכנה

תנסה? ספר לי אם היית מרוצה!

מי אמר שתרגול לוח הכפל צריך להיות משעמם?

אפשר לתרגל בכיף את לוח הכפל והחילוק במשחקי מחשב נהדרים. למשל- לצחצח לתנין את השיניים.

תהנו!

https://sites.google.com/a/shorashim.tzafonet.org.il/math/kefelgame

אז מה עושים בחופש הגדול, ובמיוחד כשיש אזעקות?

למי שרוצה לנצל את הזמן ללמידה מהנה בבית, אני ממליצה על כמה אתרים:

לילדי גן ואפילו כיתה א’ אתר גוגלה הוא מצוין. יש בו מנוע חיפוש ידידותי לילדים שעדיין לא יודעים לקרוא, אפשרות לשלוח ולקבל מיילים ועוד. אפשר להשתמש בו כהטרמה שלנושא חדש שילמד, או לאפשר לילד לגלוש וללמוד דברים חדשים בתחומים המגוונים שיש באתר, לבחירתו. זו הזדמנות נהדרת לילדים ללמוד לעבוד עם מחשב “כמו גדולים”. רכישת המנוי היא בתשלום של כ- 25 ש”ח בחודש.

אתר מעולה שיכול לסייע ולתמוך בתהליך רכישת הקריאה הוא גמבה. זהו אתר חינמי וידידותי.

עוד אתר מומלץ שמסייע בתהליך רכישת הקריאה הוא מפתח הקסם. גם הוא חינמי ..

לגדולים יותר מומלץ להנות מהאתר שטף קריאה (יש גם אתר זהה בשפה האנגלית), בו יתרגלו ואת שטף הקריאה ואת מהירות הקריאה.

גם באתרים אופק וגלים יש תכנים מצויינים לתלמידי ביה”ס היסודי, חלקם מומלצים בחום, חלקם פתוחים חינם וחלקם מצריכים מנוי. .

כשאתם חולים והולכים לרופא, הוא לא ייתן לכם מרשם בלי להסביר מה זאת התרופה, למה היא מיועדת, כמה פעמים ביום לקחת או מתי להפסיק, נכון?

אז למה זה הגיוני ללכת לאבחון דידקטי או פסיכודידקטי, לשלם על זה הרבה כסף, ולקבל ערימת דפים בלי לשבת עם המאבחן לשיחת משוב, שיסביר מה הוא ראה ומה ההמלצות?
אני יודעת שגם במקומות שנחשבים “מוסד” לא תמיד עושים שיחה ומסבירים בשפה פשוטה ובגובה העיניים מה הקשיים, מה החוזקות של הילד, ומה כדאי לעשות הלאה.
הורים- תעמדו על זכותכם לקבל הסבר.

הבעה בכתב לא חייבת להיות עניין רציני, אז ניקח רגע לקרוא את המתכון הבא.

נראה אותך לא נקרע מצחוק!!

ועכשיו, ברצינות. רואים כאן דוגמא מצויינת להתחלה מעולה, מסודרת, אבל בהמשך, ובמיוחד לקראת הסוף- התעייפות.

איך זה בא לידי ביטוי? משלב השפה יורד, כבר לא משתמשים בתבנית הכתיבה, המשפטים ארוכים ואסוציאטיביים, יש המון שגיאות כתיב.

זו בעיה נפוצה מאוד.

איך עובדים על זה?

1. אם ההתחלה היא טובה ואז יש “התעייפות”, כדאי לבדוק מאין זה נובע? חוסר שליטה מספקת במיומנויות כתיבה, או אולי קשיי קשב וריכוז שמקשים לסיים את המטלה בזמן?
2. בקרה עצמית. חשוב מאוד שהילד ילמד לבדוק את עצמו, לקרוא את מה שכתב, לאתר שגיאות, ולתקן. במקום לפחד מטעויות, בואו נלמד מהן ונשתפר!!
3. להתחיל בקטן, לא לדרוש יותר מממה שהילד מסוגל, ולאט לאט למתוח את החבל.

אז קדימה. למקומות, היכון, צא!!

דיסלקציה? סיכול אותיות?

מחקר שנערך בקיימברידג’ הראה שכדי לקרוא מילה, לא משנה סדר האותיות במילה, אלא רק שכל האותיות יופיעו, ושהאות הראשונה והאחרונה יהיו במקומן. עשכיו תסנה לרקוא את זה וארנה אם תלציח!

מטרתו של חג הפסח, ההכנות הקדחתניות לקראת ליל הסדר וההתכנסות של המשפחה הענפה היא מצוות “והגדת לבנך”. בליל הסדר אנחנו משחזרים את סיפור השעבוד במצרים ואת יציאת מצרים. קריאת ההגדה מיועדת לדור הצעיר, כדי שידעו, יזכרו ויעבירו לדורות הבאים את סיפור יציאת מצרים. לשולחן ליל הסדר ולטקס עצמו יש כללים מיוחדים (גביע יין נוסף לאליהו הנביא, מצה במקום חלה ולחם ועוד..) על מנת לעורר את הצעירים לשאול שאלות ולהקשות.
בליל הסדר אנחנו מעודדים את ילדינו להקשות קושיות, אבל חלקם כבר התרגלו לקבל דברים כמובנים מאליהם ולא לשאול למה כדור הארץ הוא עגול ומה יש בתוכו? למה השמש צהובה? מה יש בתוך הפלאפון? איך קוראים לאשתו של נוח? ואיך מכינים שוקולד? זוהי הזדמנות מצוינת להזכיר לנו ולילדינו למה חשוב לשאול ולהקשות, ולעודד אותם לעשות זאת כל ימות השנה.

אפשר להמציא עם הילדים משחק שבו כל אחד בתורו יצטרך להמציא שאלה, וכל המרבה הרי זה משובח. אפשר לשבת בארוחת הערב ולשאול איך הביצה הפכה לחביתה והאם לירקות יש טעם שונה כשהם קצוצים בתוך הסלט. אפשר לצאת לטיול בטבע ולשאול איך קוראים לפרח הזה ואיך הצמח הזה מצליח לחיות כמעט ללא מים במדבר. אפשר לערוך ניסויים ולראות מה קורה לירקות ולפירות בשמש, מה קורה לקרח מחוץ למקרר ועוד ועוד.
וזה בסדר שגם אנחנו, המבוגרים, לא נדע לענות על כל השאלות!!! כדאי לכתוב בפנקס שאלות שמעניינות אותנו במיוחד, ולנסות למצוא להן תשובות בזמן שנוח לנו. זוהי הזדמנות מצוינת לחפש באינטרנט את התשובה, לשלוף אינציקלופדיה (אם עוד נשארה אחת כזאת בבית), מגדיר פרחים, מילון או אטלס וללמד כיצד מחפשים בהם, להראות את ההנאה והערך המוסף שבתהליך החיפוש ואת הלמידה הרבה שלנו בתהליך. גם הילדים יכולים לקחת אחריות ולחפש בעצמם את התשובות באינטרנט.
בדרך זו אנחנו מלמדים את ילדינו את ההנאה הרבה שבלמידה ובגילוי. הילדים לומדים לחשוב בצורה מדעית ומגלים סקרנות לנעשה סביבם. השאלות מלמדות את הילדים אסטרטגיה חשובה- מיומנות שאילת שאלות, הן מפתחות את החשיבה ומגבירות את הבנתנו על הדרך בה הדברים פועלים בעולם. בהמשך דרכם האקדמית יהיה להם קל יותר לשאול שאלות, וכשידרשו מהם למצוא תשובות לשאלות- הם יעמדו במשימה בהצלחה יתרה.

בעולם שבו ידע הוא כוח, ילדים שילמדו לשאול שאלות ולמצוא את התשובות לשאלות יבינו יותר, ידעו יותר ויצליחו יותר.
חג שמח!!

חן זילברשטיין
M.A.  מומחית באבחון וטיפול לקויות למידה

הכי קל זה להתחיל. להתחיל הוראה מתקנת, להתלהב, להבטיח לעצמי ולמורה שאתאמן כל יום בבית.. חצי שעה לפחות!

אבל בדרך.. החיים.. שיעורי בית, טלוויזיה, חברים, חוגים, מבחנים…

אז מה אפשר לעשות? או!

ההתחלה היא להבין שיש בעיה וצריך לטפל בה, ושאם אתעלם ולא נטפל – הבעיה לא תעלם. (וזה שלאבא או אמא היו או שעדיין יש את אותן בעיות לא אומר שגם הילד צריך לחוות את התסכולים שהם חוו, ולעשות את הבחירות שלו בחיים מחוסר ברירה). כל שנה רמת הקושי עולה ועולה. לא לטפל= הילד חווה יותר כישלונות ויותר תסכולים.

וההמשך- ללכת צעד צעד, עקב בצד אגודל, להתחייב ולהבטיח לעבוד בבית, אבל לא “להתלהב” ולהבטיח דברים שיהיה לך קשה להתמיד בהם לאורך זמן. או במילה אחת: התמדה. עדיף להתחיל לאט ולהגביר את הקצב מלהתחיל מהר ולעבור לניוטרל..

אז שלוש ארבע ולעבודה!

אני מלמדת כבר כמעט חודשיים ילד מתוק ומקסים, שנראה רגיל לגמרי, אבל לא יודע להסביר מה הוא רוצה או מרגיש. הוא לא יודע איך להגיד שהוא מפחד, או עצוב. בשפה המקצועית- יש לו הפרעת תקשורת, הוא על הספקטרום האוטיסטי. PDD.

בסוף השיעור, כשסיפרתי לאמא שלו כמה התקדמנו בחשבון, כמעט שכחתי לספר לה את הדבר הכי חשוב, שפתאום באמצע השיעור, הוא אמר לי: חן, אני אוהב אותך!!

כמה פחדתי שאני לא אצליח איתו, שלא אמצא את הדרך לעזור לו להצליח..

הוא מגיע לשיעורים בשמחה, הוא נהנה והוא מסכים ללמוד איתי חשבון. תיקון: הוא רוצה ללמוד איתי חשבון. (בבית ספר הוא לא מוכן להוציא ספר חשבון מהתיק) והוא אוהב אותי!!