כולנו מפחדים לעשות טעויות
מי לא רוצה להיות תמיד צודק, לחשוב עשרים צעדים קדימה ולעשות תמיד רק מה ש”נכון”, “מתאים”, “צודק”? מתי בפעם האחרונה אמרת “אני לא טועה אף פעם” ?
כולנו מתוכנתים לפעול ככה: לענות נכון, להוכיח שעשינו את הצעד הנכון, להצליח בעבודה, בזוגיות, בלימודים. גם הילדים שלנו.
הפחד לעשות טעויות משתק אותי, אותך, את כולנו!
במקום להעיז, להסתכן בטעות, בשטות או חלילה בהתנצלות, אנחנו פשוט נמנעים. לא נוסעים למקום שלא מכירים את הדרך,לא מתנצלים אחרי מריבה, גם כשאנחנו טעינו..
ואיך זה קשור לילדים בכלל ולילדים עם לקויות למידה בפרט? גם הם מתחילים לפחד לעשות טעויות.
האוצרות שלנו מבינים בשלב די מוקדם שיש נכון ולא נכון, שאולי התשובות שלהם לא “מבריקות”, שיש כמה דרכים לכתוב מילה, והם כתבו בדרך הלא נכונה..
זה המקום שלנו לעודד אותם לנסות, להדגיש את חשיבות הדרך, הרצון, הכוונה. לכתוב גם כשיש שגיאות כתיב, לפתור תרגילים גם כשלא בטוחים בתוצאה, לנסות לענות על השאלות גם כשלא מבינים עד הסוף, לנסות לקרוא גם כשהקריאה לא שוטפת ולא מדוייקת. ולאהוב אותם יותר על שהעיזו לנסות ואולי גם טעו בדרך, כי זה הרבה יותר קשה “לעשות” מלהימנע:להפסיק לנסות לקרוא, לכתוב רק מילים שמכירים, או להתייאש ולהרים ידיים בחשבון.
תזכירו לעצמכם ולילדים, שחשוב לעשות וזה בסדר לטעות, כי אם לא ננסה ולא נטעה- לא נצליח!!
21 בMay, 2015 בשעה 10:52
Well done arctlie that. I’ll make sure to use it wisely.