כשנפגשנו עם חברים, ועלתה השאלה איזה אוטו יש לנו? בת השנתיים קפצה מיד וענתה “כחול” ובן השנתיים ענה ללא היסוס “פוקוס”. כמה פעמים קרה לנו שעל אותה שאלה קיבלנו שתי תשובות שונות לחלוטין- מהבן התייחסות לאספקט אחד ומהבת התייחסות לאספקט אחר?

אפשר לשאול מה זה משנה בעצם? ולמה לייחס לכך חשיבות?  אבל העובדה היא שידע כללי (“ידע עולם”) מתחיל להתגבש כבר בגיל כה צעיר, בגיל הינקות. אם לא השתכנעתם, אולי המחקר הבא ישכנע אתכם- בעת הביקור במוזיאוני מדע  –  הורים ואחים גדולים מסבירים לבנים את העקרונות המדעיים עליהם מתבססים המוצגים ברצינות ובאריכות יותר מאשר לבנות  (Crowley et al,  2001). דוגמאות אלו משקפות את הנטייה הטבעית שלנו להציג בפני בנים ובנות את המציאות באור שונה ולהסביר יותר לילדים בנים בתחומים שנוגעים למדע, טכנולוגיה ורכב ולבנות בתחומים “נשיים מסורתיים” כגון בישול, טיפול באחים קטנים ועוד.

כמובן שיש לכך השפעה על המשך החיים- אפשר היה לצייר את המסלול הישיר בין הצלחה בשיעורי מדעים, לבין בגרות במקצועות מדעיים וטכנולוגיים, קבלה לאוניברסיטה בחוגים אלו, תעסוקה במקצועות מתגמלים יותר וכו.. ברור שהקשר אינו פשוט כל כך, ומושפע מתחומי ההתעניינות של הילד, מאישיותו ומגורמים סביבתיים נוספים,

אך אני חשה כי לנו כהורים וכדמויות חינוכיות יש אחריות רבה להיות מודעים “לנטייה הטבעית שלנו” ולפתוח בפני ילדינו כמה שיותר דלתות..

הידעת?? ממוצע הציונים בלימודי תואר ראשון של סטודנטים עם ליקויי למידה גבוה מממוצע הציונים של סטודנטים שאינם לקויי למידה. כך עולה ממחקר ישראלי של יעל מלצר, מהמרכז לתמיכה, שהוצג השנה בכנס בינלאומי ללקויות למידה השנה.  ההסבר הרווח לכך הוא שסטודנטים לקויי למידה נדרשים להשקיע יותר זמן ומאמצים בלימודים אקדמיים, אך הם בעלי כוח רצון ומוטיבציה רבה ולכן מצליחים להגיע להישגים גבוהים יותר. הכתבה הזאת מוקדשת לכם, סטודנטים עם לקויות למידה או ADHD, כדי שתצליחו יותר ויהיה לכם טיפה פחות קשה.

שנת הלימודים האקדמית נפתחת אוטוטו, והמאבק שלנו מתחיל: להקשיב בשיעורים ולהשיג סיכומים, לתכנן את הזמן בצורה יעילה, לקבל את ההתאמות ולא פחות חשוב- להספיק לנשום.

אז איך עושים את זה?

כדאי לבחור את הקורסים שמעניינים אתכם, כי בהם יש סיכוי רב יותר שתהנו, תשקיעו ותצליחו. נסו לקבל מידע על מרצים מעניינים במיוחד שיעזרו לכם להישאר ממוקדים בשיעורים ועל קורסים שיהיו רלוונטיים עבורכם. ככל שזה יגע לכם יש יותר סיכוי שתצליחו להיות מרוכזים. השבועיים הראשונים לסמסטר הם הזמן ל”שופינג” רציני, אז תבדקו את כל הקורסים המומלצים. בדר”כ גם בקורסים העמוסים ביותר מתפנה מקום ברגע האחרון, אז תגיעו לשיעורים ותראו, גם אם כרגע אי אפשר להירשם.. בכל תואר יש אפשרות בחירה כלשהי, נצלו אותה!!

ארגנו לכם את הזמן בצורה יעילה, כדי שתספיקו לבצע את כל המטלות הדרושות. כמה עצות חשובות: השתדלו לרכז את הלימודים לימים מלאים, ולא “קורס פה וקורס שם”, שמתפרסים על פני כל השבוע. אם יש לכם “חלונות”- הם לא חייבים להיות בבחינת שעות מתות. אפשר לנצל אותם ללימודים. אתם כבר באוניברסיטה או במכללה, וגם אם אתם לא מסוגלים לקרוא מאמרים או לכתוב עבודות כשאין שקט מוחלט, אפשר לצלם, להדפיס, ולבצע מטלות לימודיות פשוטות שאינן דורשות ריכוז רב. תגלו מה המשימות שאתם מסוגלים לעשות בעיניים חצי עצומות או בחדר רועש ותעשו אותן בהזדמנויות אלו. כדאי להכין רשימה של מטלות לימודיות- ואז לפנות לכם את הזמן כדי לבצע אותה. אתרו את השעות שאתם בשיא הריכוז שלכם, ונסו ללמוד בהן ולהספיק כמה שיותר. אם אתם לא טיפוס של בוקר, אין טעם לקום בשבע בבוקר ולהתחיל לקרוא מאמרים..  ולסיום, כשאתם עייפים ומותשים, בין שיעור לשיעור או בסוף יום- קחו לעצמכם הפסקה מהלימודים, תאכלו כמו שצריך, תשתו ופשוט תוציאו את הלימודים מהראש. רק ככה יהיה לכם כוח להמשיך ללמוד גם מחר.

אל תתביישו לבקש עזרה, הרבה אנשים ישמחו לעזור לכם אם רק תדעו להגדיר להם לאיזו עזרה אתם זקוקים. חברה שמתנסחת מצויין יכולה לעשות הגהה לעבודות שלכם, לעזור בניסוחים או לתקן שגיאות כתיב. יש כאלו שלומדים הכי טוב כשהם מקריאים או מסבירים לאחרים, וזה יכול ממש לעזור למי שקשה לו לקרוא בעצמו. לפעמים אפילו לשבת ליד מישהו שלומד עוזר לנו להתגייס ללמידה. ולסיום, בכל אוניברסיטה או מכללה שמכבדת את עצמה יש יחידה לסיוע לסטודנטים לקויי למידה. פנו ליחידה זאת במוסד הלימודים שלכם ואולי תופתעו לטובה מהעזרה הרבה שמוצעת לכם.

מתחילים את הבוקר עם חיוך וחוזרים בכיף לבי”ס

חגי תשרי חלפו ואנחנו נכנסים לתקופה ארוכה יחסית של לימודים ושיגרה. למרות שנראה לנו שהחופש הגדול נמשך ונמשך עד עכשיו, וכבר הגיע הזמן להיכנס לשיגרה, ילדים רבים חוששים מתקופה ארוכה של לימודים ללא חופשים, ולא רוצים “להיכנס למסלול”.. אז איך אפשר לעזור לילדינו לחזור לשיגרה? כמה עצות מעשיות:

לפתוח את הבוקר עם חיוך- גם אם קמים מוקדם וקשה להוריד את השמיכה ולקום מהמיטה, אפשר להתחיל את היום ברגל ימין. העירו את האוצר שלכם בצורה נעימה. בוקר טוב עם נשיקה, דגדוגים או מוזיקה נעימה, כל אחד על פי העדפותיו. כדי להפחית עומס משעת הבוקר הלחוצה גם ככה, התעוררו גם אתם מוקדם יותר והתחילו גם אתם ברגל ימין, ותעירו גם אותם קודם. עוד כמה דקות התארגנות בבוקר יכולות למנוע הרבה כעסים וצעקות בדקה האחרונה.

מה שאפשר להכין מראש- הכינו ערב קודם– וודאו שהתיק מוכן עם המערכת המתאימה, הכינו כריכים מראש והמהדרין מוזמנים אפילו לבחור בגדים ערב קודם.

ולסיום, הפתיעו אותם מיד פעם. במינימום מאמץ והשקעה כספית אפשר למלא להם את המצברים ולעורר ציפייה להפתעות נוספות. המון חיזוקים על הצלחות בלימודים ובחוגים, פתקי אהבה בקלמר וביומן עם לב גדול מאמא ואבא או כריך מיוחד ומפתיע יעשו את העבודה מצויין.

אחת השאלות הכי נפוצות בתחום הטיפול בלקויות למידה היא סביב ריטלין. חייבים לקחת את התרופה? זה סם? יש לה תחליפים טבעיים? יש משהו שאפשר לעשות במקום לקחת את התרופה?

אני אנסה לענות בקצרה על השאלות,  ולהציע את האלטרנטיבה שלי.

לא חייבים לקחת את התרופה. גם לא חייבים להרכיב משקפיים כשרואים מטושטש, אבל בדרך כלל כשיש לנו בעיה אנחנו מטפלים בה. הפרעת קשב היא בעיה, ויש טיפול תרופתי שעוזר לטפל בבעיה.

לריטלין, כמו לכל תרופה אחרת, עלולות להיות תופעות לוואי. רובן יחלוף עם הזמן וההסתגלות לתרופה. כמובן שחשוב מאוד שרופא (נוירולוג או פסיכיאטר) יעקוב בהתחלה ויעזור למצוא את המינון המתאים, בו יהיו כמה שפחות תופעות לוואי וכמה שיותר תועלת מהתרופה.

תחליפים טבעיים? יש בשוק המון תחליפים. כמו תמיד, כשהביקוש גדול, כך גם ההיצע. אבל עד היום מחקרים לא הוכיחו שיש טיפול אלטרנטיבי שעוזר להפרעת קשב וריכוז (בניגוד לריטלין ודומיו).

אז מה האלטרנטיבה שלי? להפרעת קשב וריכוז יש בסיס נוירולוגי-מוחי (זה אמיתי, הילד שלכם הוא לא סתם עצלן!), והיא משפיעה על איכות החיים בצורה משמעותית. היא פוגעת בביטחון העצמי, ביכולת האקדמית ובמצב החברתי. בדרך כלל הטיפול התרופתי מאוד עוזר ועושה את ההבדל. אבל גם אחרי שהטיפול התרופתי פג- ההפרעה נשארת. וההפרעה נשארת גם כשמתבגרים. אז חשוב לתת טיפול תרופתי, אבל גם חשוב ללמוד לחיות עם ההפרעה, לתת כלים כדי להתמודד עם המכשולים שהכי מפריעים לתפקד ביומיום.

אז איך חיים עם ההפרעה?

חשוב לקבל טיפול נלווה לטיפול התרופתי- הדרכה להורים ואסטרטגיות, ויש גם דברים שאפשר לעשות לבד בבית.

הדרכת הורים נותנת להורים כלים להתמודד עם ילד עם ADHD, עם הדרישות הייחודיות במצב הזה ומסייעת לבנות מסגרת וכללים משפחתיים מתאימים.

חשוב לבנות תוכנית אימון אישית וללמוד אסטרטגיות שיעזרו להתגבר על המכשולים האלו. למשל, איך מתארגנים לפני יציאה מן הבית, כדי לא לשכוח שום דבר, איך מתכננים את הזמן בצורה נכונה ומספיקים ללמוד למבחן או לקרוא מאמר? איך עוזרים לילד ללמוד להכין שיעורי בית בזמן קצר? מומלץ מאוד שהטיפול יהיה תחת השפעת התרופה על מנת שיהיה יותר אפקטיבי.

ומה אפשר לעשות לבד בבית, בלי לשלם עוד כסף לגורם מטפל? מומלץ לשחק במשחקי חשיבה כגון שחמט, סודוקו, פתירת תשבצים ועוד, שמגבירים את טווח הקשב ומאמנים את המוח, וכן לעסוק בפעילות ספורטיבית.

המטרה היא להגיע למצב שבו חיים עם ההפרעה, ולא למרות ההפרעה. כלומר להגיע למצב שבו אחרי תקופה של שימוש בריטלין (לחלק זה יקח כמה חודשים ולאחרים כמה שנים, תלוי בגיל, בעוצמת הקשיים ובמודעות) כבר מכירים את ההרגשה של ‘איך זה להיות מרוכז’, והטיפול המשלים מסייע בזיהוי המכשולים ובלמידת הדרכים להתמודדות איתם. ואז פחות זקוקים לתרופה באופן שוטף, וניתן להוריד בהדרגה את השימוש בריטלין בחיי היום יום, ולהשתמש בו כשיש מבחן חשוב או ראיון עבודה למשל. זה כמובן תלוי בבן אדם ובעוצמת ההפרעה, אבל המטרה לדעתי צריכה להיות ללמוד לחיות עם הפרעת קשב וריכוז, ולא לנטרל אותה.

חשוב ללמוד לחיות עם הפרעת הקשב והריכוז, כי המינון והסימפטומים לרוב נחלשים בשנות העשרים, אבל הם לא נעלמים לאחר מבחן הבגרות האחרון.

הזמנה להגשמת משאלה

ראש השנה הוא החג האהוב עליי. זו הזדמנות מצויינת לברך את הקרובים והרחוקים ולאחל להם את כל טוב שרק אפשר. זו גם הזדמנות להקשיב למשאלות הלב שלנו ושל היקרים לנו מכל, לאחל לעצמנו את מה שהיינו רוצים שיקרה, ולפתוח דף חדש.

ברגע של שקט אפשר לשבת עם הקטנים שלנו ולשאול אותם מה הם מאחלים לעצמם לקראת השנה החדשה.

הקשיבו למה שהילד מאחל לעצמו– שיהיו לו יותר חברים, שיצליח יותר במבחנים או שיקשיב יותר בשיעורים- ועיזרו לו להגשים משאלה זו. חישבו יחד איך ניתן למלא משאלה זו, מה הוא יכול לעשות בעצמו ולאיזו עזרה נוספת הוא יזדקק. הציעו לו דרכים עליהן לא חשב בעצמו ובידקו כיצד הוא מגיב להצעות אלו.

הבעת הרצון הזו חשובה מאין כמוה, אבל אל תצפו לשינוי מן הקצה אל הקצה ואל תכעסו כשיתקשה לעמוד בהבטחותיו. הזכירו לו שזו הייתה משאלתו והעמידו לרשותו את עזרתכם בהגשמתה. אחרי הכל, לא מספיק לבקש ולקוות, צריך לקום ולעשות.

אני מזמינה אתכם לשתף במשאלות של ילדיכם ולנסות לסייע בהגשמתן.

שתהיה לנו שנה מתוקה ופורייה, ושכל משאלות ליבנו יתגשמו.

שנת הלימודים החלה,

בחרתם תיק חדש, קלמר, עטפתם ספרים ומחברות וליוויתם אותם לכיתה. יש עוד משהו ששכחו להגיד לנו שצריך לעשות? אז זהו, שכן.

החופש הגדול הסתיים, אפשר לנשום לרווחה, לחזור לעבודה במשרה מלאה, לפחות עד תחילת החגים. אבל בל נשכח שיש לנו תפקיד חשוב בהצלחת הילד שלנו בלימודים. אז מה עוד אנחנו יכולים לעשות?

השבוע נעסוק בקשר עם בית הספר. זו דילמה שמעסיקה כמעט כל הורה לילד במערכת החינוך.

יש הורים שרוצים דיווח יומיומי על ילדם, ואחרים מעדיפים להשתמע רק באספות ההורים, אם בכלל. הורים רבים שואלים מה המינון הנכון או המומלץ. אין לכך תשובה מוחלטת, אבל כדאי לשמור על כמה כללי ברזל: הכלל הראשון והחשוב מכל הוא הדרך (דרך ארץ). כדאי מאוד לבסס קשר טוב עם מחנכת הכיתה, להראות את מעורבותכם בחינוך ילדכם ולגייס את שיתוף הפעולה שלה. זיכרו, אין טעם להוציא על המחנכת כעסים שקשורים למחנכת הקודמת או “למערכת”. תנו בה אמון ועזרו לה להיות שם בשביל ילדכם. הכלל השני הוא להכיר את מחנכת הכיתה, ולסייע לה להכיר את ילדכם. אם יש לילד קשיים, חוזקות או אפילו בעיות בריאותיות, חשוב שבית הספר ידע, וכדאי שתיזמו פגישה עם מחנכת הכיתה ותספרו לה. עדיף שהמידע יגיע מכם ושהיא לא תופתע בכיתה. אם אתם מסייעים לילדכם מבחינה לימודית או אחרת, שתפו את המורה. פעמים רבות היא תוכל לתת מענה כולל וטוב יותר אם תדע. זו הזדמנות טובה לשמוע את מחנכת הכיתה, להבין מה חשוב לה ולהקפיד על כך. הכלל השלישי נוגע לתחזוקת הקשר. רוב המורות שפגשתי הן נשים חזקות, איכותיות ועם להט ורצון אמיתי לעזור. אך הן מאוד עמוסות. במקרה הטוב, למחנכת הכיתה יש עוד 25 ילדים אחרים בכיתה מלבד האוצר שלכם. עזרו להן ושימרו אתם על קשר. התעדכנו לגבי מצבו הלימודי וההתתנהגותי של ילדכם, שתפו בארועים חריגים או בשינויים משפחתיים שחלים ולבטח משפיעים על ילדכם בכיתה. כמובן שחשוב לשבח ולהחמיא, כי כולנו אוהבים לשמוע מילה טובה אחרי מאמץ אדיר וממושך, וגם מורותינו. הקפידו ליצור עם המורות קשר בדרך הנוחה להן ובזמנים המתאימים להן, על מנת לקבל את המענה והאוזן הקשבת.

זיכרו, אנחנו לא נמצאים במלחמה, לא יהיו מפסידים ולא מנצחים. המטרה של כולם היא אחת: לדאוג לטובת ילדכם.

שתהיה שנת לימודים פוריה ומוצלחת!!