לא כל קושי ברכישת הקריאה או בלוח הכפל בחשבון הוא “לקות למידה”. אז איך יודעים מתי זה לא “סתם” קושי אלא לקות למידה?

הגישה הרווחת היום באקדמיה מגדירה לקות למידה כעמידות לטיפול. כלומר, מי שיקבל הוראה מתקנת איכותית ואינטנסיבית- ויראה שיפור משמעותי בפרק זמן קצר יחסית- ככל הנראה לא סובל מלקות למידה אלא מקושי, שנובע למשל משיטת לימוד פחות טובה (או פחות מתאימה עבורו) או מחוסר כימיה עם המורה. לקוי למידה הוא מי שקיבל טיפול איכותי ואינטנסיבי ולא חל שיפור משמעותי במצבו הלימודי. האם זה אומר שדיסלקט לא יצליח לקרוא? לא ולא! הוא יכול להצליח, אם יקבל את הטיפול המתאים, אך יצטרך הוראה מתקנת למשך זמן רב יותר והשיפור יהיה קטן יותר.

לקויות הלמידה הנפוצות ביותר הן : דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה.

מהי דיסלקציה?

לקות קריאה, קושי לפענח מילים כתובות. מדובר על קושי לרכוש קריאה או על קריאה איטית מאוד ו/או משובשת מאוד.

מהי דיסגרפיה?

דיסגרפיה היא לקות כתיבה, קושי לכתוב, המתבטא באחד או יותר מהבאים: כתב יד בלתי קריא, כאבים במהלך הכתיבה ו/ או שגיאות כתיב רבות מאוד, עד כדי כך שלא ניתן להבין את הכתוב.

מהי דיסקלקוליה?

חוסר הבנה כמותית, כשיש למשל קושי לזכור עובדות חשבון בסיסיות כמו חיבור וחיסור בתחום ה-10, גם אחרי שנלמדו שוב ושוב, חוסר הבנה של יחס גדול קטן (מי יותר גדול- 18 או 23?) או חוסר הבנה של המבנה העשרוני.

איך לטפל בקשיי למידה או לקות למידה?

כשמתעורר קושי, מומלץ קודם כל לנסות לעזור לילדכם לבד ולהתייעץ עם צוות ביה”ס.

אם ניסיתם וראיתם שזה עדיין לא הולך- מומלץ לפנות לאיש מקצוע בתחום. אז למי לפנות? כשמתעורר קושי בקריאה או בחשבון- יש לפנות למורה להוראה מתקנת. כשמתעורר קושי בכתיבה- חשוב לבדוק מהו הקושי, ומאין הוא מגיע. בחלק מן הקשיים מטפלת המורה להוראה מתקנת ובאחרים מרפאה בעיסוק.

למה דווקא הוראה מתקנת? מה זה הוראה מתקנת?

לא תמיד חייבים לפנות להוראה מתקנת!  לפעמים גם שיעורים פרטיים מסטודנט יספיקו.

הוראה מתקנת היא הוראה שמותאמת לצרכים של הילד שלך. לא כל סטודנט יודע לתת את המענה הטוב ביותר, לאתר את הקושי של הלומד שחוסם אותו ומפריע לו להתקדם, ולעקוף אותו. לפעמים המחסום הוא רגשי, לפעמים יש צורך בהרבה חיזוקים, לפעמים הלומד נזקק להמחשה ולפעמים לאסטרטגיית למידה ספציפית שפשוט “תקפיץ” את ההישגים. וזו הגדולה של מורה להוראה מתקנת, שיודעת לבנות תוכנית עבודה “ולתפור” לכל אחד את החליפה המתאימה לו. למשל, אסטרטגיות שיקפיצו לך את הציון במבחן.

לא רק לקויי למידה זקוקים להוראה מתקנת. כל אחד יכול להיתרם מהוראה מתקנת, ולקבל בפרק זמן קצר יחסית את מה שיזניק אותו קדימה. אז איך לבחור מורה להוראה מתקנת? ומה חשוב לבדוק לפני שבוחרים את המורה להוראה מתקנת?

יש גם עזרה שאפשר לתת בבית, בלי לשלם כסף.

לפעמים הצרות באות בצרורות- קומורבידיות

חלק גדול מלקויי הלמידה הם גם בעלי הפרעת קשב וריכוז, קושי רגשי או לקות למידה נוספת.

לפעמים הבעיה הראשית היא לקות הלמידה וכדאי קודם כל לטפל בה, לדוגמא כאשר ילד אינו מצליח ללמוד לקרוא, הוא מאוד מתוסכל ולכן סובל ממצבי רוח ופרצי בכי. הבעיה הרגשית היא משנית כאן, ואם נטפל ברכישת הקריאה הביטחון העצמי שלו יעלה ומצבי הרוח יעלמו. ואילו לפעמים הבעיה המרכזית היא הפרעת קשב וריכוז, שלא מאפשרת לרכוש את אבני היסוד בחשבון, כך שנוצר פער עצום לעומת הכיתה בתחום.

השאלה היא במה כדאי לטפל קודם?

חשוב מאוד שבעל מקצוע בתחום יבחן את הקשיים ויפנה לאיש מקצוע על פי סדרי העדיפויות הנכונים, על מנת לקבל תוצאות מרשימות בטווח זמן קצר.

לפעמים כדאי לטפל בשני הדברים בו זמנית, ולפעמים כדאי לתת טיפול בתחום אחד – ואז לפנות לתחום השני. לפעמים טיפול בתחום אחד יפתור את הבעיות ולא יהיה צורך לטפל גם בתחום השני.

כלל אצבע- כאשר הפרעת הקשב לא מאפשרת לקבל הוראה מתקנת, כי הילד ממש לא מרוכז וההוראה לא אפקטיבית- מומלץ קודם כל לטפל בה ורק אחר כך לפנות להוראה מתקנת/

לפעמים לא כדאי “לרוץ” ישר לאבחון. במקום להשקיע כסף וזמן יקרים באבחון, אפשר ישר להתחיל בטיפול. אם בכל זאת בחרת לגשת קודם כל לאבחון, כדאי לדעת מה ההבדל בין אבחון דידקטי ופסיכודידקטי.